החלטה בתיק ה"פ 836/03

זוהי בקשה לביטול פסיקתה שנחתמה על-ידי ביום 9.11.05, ומתייחסת לפסק דין שניתן בתיק זה, ביום 13.9.04 (להלן:- " פסק הדין").

1.                    הרקע

(א)                המשיבים הגישו תובענה לפסק דין הצהרתי שלפיו כל אחד מהם הוא בעלים של 48.7% במניה הרשומה כמספר 11 על שם מבקש 1 אצל המשיבה הפורמאלית 6 (להלן:- " האגודה"), וכן שמשיב 2 הוא הבעלים של 27.9% במניה הרשומה אצל האגודה על שם מבקש 2 (להלן ביחד:- " המניות"). שתי המניות מקנות זכויות בשטח מקרקעין המחזיק כ-14 דונם מתוך 504 דונם השייכים ל-36 בעלי מניות הרשומים באגודה, והידועים כחלקות 105-8 בגוש 3515 בחבל יבנה.

(ב)                 ביום 13.9.04 ניתן על ידי פסק דין שדחה את התובענה ככל שהיא נוגעת לסעדים שהתבקשו בה, אך קבע שהמשיבים זכאים להשבת סכומי כסף ששילמו לפי ההסכמים שמכוחם רכשו את המניות, כפי ערכם ביום ביצוע כל תשלום ותשלום, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאז התשלום ועד ההשבה. כן נקבע שהם זכאים לתבוע פיצויים, אם וככל שיימצאו לנכון.

(ג)                  ביום 13.9.05 הגישו המשיבים בקשה למתן פסיקתה (בש"א 19894/05) (להלן:- " בקשת הפסיקתה"). בנוסח הפסיקתה שצירפו המשיבים לחתימה נכתב: " ... הנני מחייבת את המשיבים [המשיבים דכאן - ה' ג'] (ביחד ולחוד) לשלם למבקשים סך של 1,130,460 ש"ח, כאשר הסך הנ"ל נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 1 בספטמבר 2005 ואילך." המשיבים התבקשו על ידי בית המשפט להודיע אם נוסח הפסיקתה הוא על דעת על הצדדים.

(ד)                 ביום 21.9.05 הגישו המשיבים הודעה ובקשה מתוקנת למתן פסיקתה (להלן:- " בקשת התיקון"), ובה ציינו כי נוסח הפסיקתה שצורף לבקשה הועבר לעיונו של ב"כ המבקשים, אך טרם התקבלה תגובתו. המבקשים עתרו לתקן את נוסח הפסיקתה, כך שיתוסף לסעד האמור חיוב נוסף של המשיבים, ביחד ולחוד, בסך 325,509 ש"ח, אף הוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.05. ביום 22.9.05 החלטתי שהחלטה בבקשה לחתימה על הפסיקתה תינתן לאחר קבלת תגובות.

(ה)                ביום 7.11.05 הגישו המשיבים בקשה למתן החלטה, ובה טענו שבקשת הפסיקתה ובקשת התיקון הועברו לעיונו של ב"כ המבקשים בדואר רשום עם אישור מסירה, ועל אף שחלפו למעלה מחודש וחצי ממועד ההמצאה, לא התקבלה תגובה. בהעדר התנגדות מטעם המבקשים, עתרו המשיבים לחתימה על הפסיקתה. ביום 9.11.05 נעתרתי לבקשה, וחתמתי על הפסיקתה כפי נוסחה המתוקן - פסיקתה המחייבת את המבקשים בתשלום סך של 1,487,844 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.05.

(ו)                  ביום 19.12.05 הגישו המבקשים את הבקשה דנן. המבקשים טוענים שהפסיקתה שנחתמה אינה תואמת את הסעד שניתן בפסק הדין, ולכן יש לבטלה.

(ז)                  המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מנועים המבקשים להעלות טענות נגד הפסיקתה משבחרו שלא להגיב לבקשת הפסיקתה או לבקשת התיקון. עוד טוענים המבקשים, שהסעד המבוקש בפסיקתה תואם את הסעד שניתן בפסק הדין, ושניסיונם של המשיבים לבטל את הפסיקתה אינו אלא ערעור בדלת האחורית על פסק הדין שהפך בינתיים חלוט.

2.                    דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, הגעתי למסקנה דין הבקשה להתקבל, ויש לבטל את הפסיקתה.

(א)                הסעד שניתן בפסק הדין הוא סעד הצהרתי הקובע שהמשיבים זכאים להשבת הסכומים ששילמו עבור המניות במסגרת ההסכמים לרכישתן. אין מדובר בסעד כספי. הסעד שמופיע בפסיקתה, לעומת זאת, הוא סעד כספי שהמשיבים זכאים לכאורה להוציאו לפועל; זהו סעד שלא התבקש בתובענה; הוא אינו מתאים לדיון בדרך של המרצת פתיחה וממילא לא שולמה בגינו אגרה. המסקנה הנובעת מכך היא שהסעד הכספי שנכלל בפסיקתה אינו תואם הסעד שניתן בפסק הדין (השוו: בש"א (ת"א) 20558/04 (ה"פ 636/03) חקשורי נ' בובליל (לא פורסם, 16.11.04)).

(ב)                 התקנה המתייחסת לחתימה על פסיקתה היא תקנה 198(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:- " התקנות"), הקובעת לאמור:

" על סמך החלטה שניתנה מותר לערוך פסיקתה, שתכיל את מספר התיק, שמות בעלי הדין ומענם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו בענין הנדון, וצו בדבר הוצאות המשפט; הפסיקתה יכול שתהא ערוכה לפי טופס 16 ויחתום עליה שופט או רשם; תאריך שימוע ההחלטה הוא התאריך לפסיקתה."

תקנה זו משמיעה, שפסיקתה היא תמצית של החלטה שניתנה, המפרשת את ההכרעה ללא נימוקים. הפסיקתה על-פי טיבה נסמכת על ההחלטה או על פסק הדין שלגביהם היא ניתנה, ואין לה קיום עצמאי (ראו: בש"א 7132/94 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' תעשיות מרסי עפולה בע"מ, פ"ד מט(1) 532; ע"א 26/88 שמאי נ' טפחות בנק משכנאות לישראל בע"מ, פ"ד מב(2) 837).

משניתנה פסיקתה שאינה תואמת את פסק הדין - דינה להתבטל.

(ג)                  הבקשה דנן היא למעשה בקשה לביטול החלטה שניתנה בהעדר כתבי טענות (וזאת מבלי להכריע בשאלה אם הפסיקתה שנחתמה היא החלטה אחרת או פסק דין), והתקנה שחלה עליה היא תקנה 201 לתקנות, שזו לשונה:

" ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

הפסיקתה נחתמה ביום 9.11.05 והבקשה דנן הוגשה ביום 11.12.05. הבקשה דנן הוגשה אפוא בחלוף 32 ימים ממועד החתימה על הפסיקתה. המבקשים מצדם לא ציינו מתי הומצאה להם הפסיקתה, ואילו המשיבים לא העלו טענת איחור בהגשת הבקשה. משלא נטענה טענת איחור, אין בכוונתי להידרש לה ביוזמתי. במצב דברים זה מוסמך בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד בתנאים שייראו לו. משנחתמה פסיקתה שאינה תואמת את הסעד שניתן בתובענה - דינה להתבטל.